"הנוסחה האמיתית לתוצאות שלך בכל תחום..?"

"החלום" בגדול של הרבה אנשים זה לשבת רגל על רגל, ידיים שלובות או אצל אחרים זה יכול להיות "בטן-גב" כמו שהולך הביטוי הזה - ושהתוצאות שלהם בתחום מסוים או במקום שהם רוצים להגיע אל פסגה בו - פשוט יבואו מעצמם.

בלי באמת לעבוד כזה קשה, בלי מאמץ אדיר או מתיש כל כך מהכיוון שלהם.

נכון או לא? גם אני הייתי שמח ומאושר אם זה באמת היה עובד ככה.

ומה שמחמיר את המצב שבאמת יש כאלו אנשים, שאולי גדלו בסביבה מסויימת, סביבה בה כבר קיבלו המון המון תמיכה, לא רק תמיכה חיצונית אלא גם תמיכה פנימית, יכולות שהם רכשו ופיתחו רק מעצם היותם גדלים במקום כזה, וזה נראה שאצלם - זה באמת ככה.

הנה ההוא או ההיא.. שכל מה שהם נוגעים בו מצליח, הנה ההוא או ההיא שמתקדמים בכזו מהירות אל תוצאות פשוט מרשימות וכל מיני הישגים אדירים. כיף גדול להיות ההוא או ההיא.. ושזה ככה אצלם בחיים.

עכשיו, אגיד לך את האמת. אחרי שאני במשך למעלה מעשור "חוקר" אנשים שיש להם תוצאות אדירות בתחום שלהם - תרחיש כזה הוא באמת נדיר. רוב רובם של אלו שהגיעו לפסגה או ניצחון, שהגיעו אל אותו ה-טופ של "המשחק" שלהם במגוון תחומים - לא עשו זאת בצורה קלה באמת.

רובינו לא רואים את מה שלקח להם כדי להגיע לשם, כל מה שאנחנו יכולים לראות זה את התוצאות שלהם באותו מקום. אין לנו מושג באמת מה הם חוו בשביל להיות שם, בשביל להשיג או להפוך להיות האדם הזה.

אנחנו לא מסוגלים לראות, לפי דעתי במקרים רבים, מסרבים אפילו לראות את כל הכישלונות שלהם בדרך לשם, את כל האכזבות, את כל המשברים והאתגרים שהיו להם בדרך – והם בכל זאת המשיכו כל הזמן וצלחו אותם.

עכשיו – זה נכון – יש מקרים באמת נדירים כמו שאמרתי קודם, שאדם מסוים בעיקר בזכות מה שהוא נחשף אליו עוד מהילדות או שהיה צעיר בשנים, וכבר יש לו משאבים חיצוניים ומשאבים פנימיים שהוא ספג מאותה סביבה כמו שהזכרנו, שהתוצאות שלו קורות אצלו ללא מאמץ כזה גבוה בכלל, ובצורה קלה ומהירה הוא מגיע אל אותה פסגה או ניצחון שהציב לעצמו בחיים שלו.

ואני אומר, נאמר שיש כאלו אנשים, אז מה? לבכות על זה שאצלינו זה לא ככה (למרות שלפי דעתי אצל רוב אלו שהגיעו לטופ של המשחק שלהם, במיוחד כאלו שאתה לא מכיר.. זה לא באמת ככה),

אבל יותר מזה להסתכל מה יש אצל אחרים ואצלי אין – זה מתכונת לחיים אומללים מאוד. לא באמת מועיל כל הסיפור הזה.

אז מה באמת אפשר לעשות?

בדוק את עצמך סעיף ראשון: האם יש לך רצון עז, להט ותשוקה לאותו תחום שאתה רוצה להתקדם שם, להגיע גבוה בו מכל מיני בחינות?

בדוק את עצמך סעיף שני: האם יש לך באותו תחום מומחיות כזו או אחרת, יכולות שכבר פיתחת במקום הזה?

*** עצור אם משהו משני הסעיפים האלו לא מתקיים לך עדיין, תחזור לפוסט הזה שלי כאן מתישהוא.. בזמן ומועד אחר וששני אלו כן מתקיימים אצלך ***

בדוק את עצמך סעיף שלישי: האם אתה מוכן לשים את עצמך בפרונט מכל מיני בחינות? כלומר – להיות שם על המגרש כמו שהולך הביטוי הזה. ולא חשוב כרגע באיזה פורמט אתה מוכן להיות בו בפרונט, ממש להיות שם מקדימה.

זה יכול להיות מול מצלמה, אבל לא חייב (למרות שזה עדיף בעידן של היום), זה יכול להיות שאתה שם את עצמך בפרונט מבחינת כתיבה, מבחינת פודקסטים (קבצי שמע מוקלטים). לא משנה הפורמט שאתה בוחר בשלב הראשון הזה, העדיפות היא שאתה מוכן להיות שם בפרונט - במה שאתה עושה אותו.

מה שחשוב הוא, שאתה מוכן לזה! כי אגיד לך את האמת יש הרבה אנשים שבסעיף השלישי הזה לא מוכנים לעשות את זה. לא מוכנים לשלם את המחיר להיות שם על "המגרש", ובנוסף להיות בפרונט מכל מיני בחינות דורש ממך גם לפתח "עור של פיל" נקרא לזה ככה.

לפתח "עור של פיל" לפעמים מול זרם אדיר של ביקורת, מול אנשים שאולי בהתחלה יתעלמו ממך, ממש ככה. יצחקו או ילעגו על הדברים שיש לך לומר אותם, על המסר ומה שאתה מביא אותו, וככל שתטפס שתמשיך בדרך שלך הזו, יהיו גם אנשים שממש ילחמו בך בכל מיני צורות כדי לעצור או לעכב את צעדיך.

בפוסט נפרד ארחיב לך איך אתה באמת יכול לפתח "עור של פיל", כמו שכאן קראנו לזה, שהוא אחד המרכיבים הקריטיים ביותר שאתה מפתח בך מבפנים, את היכולת הזו בשביל אותה פסגה, בשביל אותו ניצחון ותוצאות גבוהות.

זהו, בדקת את עצמך? אתה עומד ועונה על 3 הסעיפים והקריטריונים האלו שרשמתי לך פה? מעולה! הנה מה שאתה יכול לעשות עכשיו.

אם המטרה, היעד או "הפסגה" שלך הם רחוקים מאוד כרגע מהמקום שאתה נמצא ועומד בו היום, עצם זה שתתחיל עכשיו לחשוב על היעד הסופי שלך, וכמה דרך ארוכה יש לך עוד לבצע כדי להגיע לשם או להשיג את זה?

מצב כזה עלול ליצור אצלך תחושת הלם מסויימת, תחושת שיתוק כתוצאה מעומס-רגשי (OVER-WHELMING). כי המוח שלך חושב, כמה יש לך לבצע? ואיך לעשות את הכול במכה אחת גם?

ולכן כדי להתגבר על זה, מה שאני מייעץ לך זה – לא - לחשוב על התוצאה הסופית ברגע שאתה רוצה כבר להתקדם.

זה נכון שאתה צריך את המטרה הסופית, אתה צריך את "תמונת הניצחון" שלך בשביל לדעת בכלל לאן אתה רוצה להגיע. אבל את זה אתה עושה בשלב ההכנה, בשלב שאתה בונה לאן אתה בכלל שואף להגיע אליו.

בשלב הביצוע, אתה צריך כאילו "לשכוח" מהמטרה, לשכוח מהיעד הסופי הזה, לשכוח מהתוצאה כדי להתגבר על אותה תחושת שיתוק, במידה ובאמת יש לך עוד המון מה לעשות, ובמידה והפער בין המקום שאתה נמצא היום, לבין אותה פסגה הוא פער גבוה ועצום מאוד.

לכן להתמקד בתוצאה הסופית שלך תוך כדי תנועה - לא לא, זאת טעות ידועה, אל תעשה אותה. תהיה חכם, תהיה סבלני. זה סוג של "משחק" אחר – אתה צריך להתמקד בצעדים קטנים, צעדים ממש קטנים שאתה לוקח אותם כל יום, שאתה יודע שלוקחים אותך לשם, לבנות את הניצחון הזה לאט לאט.

השלב הראשון – בדוק באמת מה היעד הסופי, מה התוצאה והיעד שלך שם – קוראים לזה בתחום האימון המנטלי – "תמונת הניצחון שלך". מה זה? זאת בדיקה איפה בדיוק אתה רוצה להגיע בסופו של דבר?

ואז שלב שני מאותה "תמונת ניצחון", העתידית הזו שלך – תסתכל במירכאות אחורה לעבר שלך עד להיום, עד להווה שלך כרגע, ותראה בעיני הדימיון שלך את כל הצעדים "שעשית" אותם שם, שהביאו אותך אל אותה פסגה ואל אותו ניצחון.

תרשום אותם, את כל הצעדים האלו, לפרטי פרטים.

ואז המטרה שלך היא כל יום להתמקד אך ורק בצעד הראשון שיש לך לבצע אותו, להתמקד רק בו – כאילו אין שום דבר אחר בעולם כולו, כאילו אין בכלל פסגה, כאילו אין שום יעד.

ואחרי שהצלחת לבצע את הצעד הראשון הזה, אתה מתמקד שוב בצעד הבא אחריו ושוב אך ורק בו, עד שאתה צולח גם אותו, וככה חוזר חלילה.

ואם אתה מוצא את עצמך לא מצליח לבצע צעד מסוים, פשוט פרק את הצעד הזה לצעדים יותר קטנים בהתחלה, כאלו שאתה יודע בוודאות שאתה יכול ומסוגל להם כרגע, ותתמקד באותם "בייבי סטפס", באותם צעדי-תינוק שיצרת – וכשתצלח אותם לאט לאט, תמתח את עצמך בהמשך ותבצע צעדים יותר גדולים במכה אחת.

אסיים לעכשיו בנוסחה מאד פשוטה, שתסכם את כל הפוסט הארוך (שבטעות יצא לנו כזה אורך) באמת היום:

שלב ראשון, בנה את "תמונת הניצחון" שלך לפרטי פרטים באותו תחום או עניין שאתה רוצה להגיע או להשיג אותו.

שלב שני, "תסתכל" מאותה "תמונת ניצחון" העתידית שלך, אחורה אל העבר שלך עד להיום, אם קשה לך נסה לעשות את זה "ממעוף הציפור" רחף בדימיון שלך גבוה גבוה מאותה תמונה ותסתכל עד להווה של היום, תראה את כל הצעדים שהובילו אותך "וביצעת" אותם עד לאותה פסגה. כתוב את כל הצעדים האלו גם כן לפרטי פרטים.

שלב שלישי, תתמקד כל יום אך ורק על אותו צעד שיש לך לבצע אותו, ורק בו. "שכח" במירכאות את תמונת הניצחון הזו תוך כדי הביצוע שלך, ורק אחרי שצלחת אותו, רק אחרי שביצעת אותו, אתה עובר להתמקד בצעד הבא אחריו, וכך שוב ושוב..

אתה לא עובד פה במקביל, אתה לא מתפזר. אתה ממוקד מאוד במה שתיארתי לך כאן אותו.

כל יום שאתה מתעורר וקם ליום חדש, אתה שואל את עצמך מה הצעד הבא שלי, מהו הצעד שהיום, השבוע או החודש הזה אני מתמקד בו כדי להכין ולהתכונן אל הניצחון שלי? ואז אתה עובר לעשייה של אותו צעד – שם את כל הריכוז, המיקוד והפוקוס שלך אך ורק עליו.

וכך כל יום.

ולאחר מכן המתן בסבלנות – אני מבטיח לך שאם תפעל כך בצורה ובאסטרטגיה הזו, אתה תודה לי על הדרך הזו, זה גם באורח פלא יעיף ויסיר מחייך לחצים, סטרס וחרדה מיותרת אם תוכל לפעול בצורה של הנוסחה הזו.

ואז המשך בסבלנות, צעד צעד, "המשחק" שלך רק התחיל..